בל — 1 adv. לא, אל, אסור, לאו, אי, אין, בלתי, שלא, לבלתי, פ 2 v. הובילוהו, הונהג, הונחה, הודרך, כוון, הוכוון, ניווטו אותו, התוו לו את דרכו; הובא, הועבר, נלקח, נגרר; הוסע, הועבר בכלי רכב, הוטס, ניש 3 v. להיעשות בלוי, להישחק, להשתפשף, להתבלות, להיהרס,… … אוצר עברית
בצע — 1 v. להיחתך, להיפרס, להתחלק, להיחתך לפרוסות, להיחתך לנתחים, להיקרע, להיגזר לגזרי 2 v. להיעשות, להיות מוצא אל הפועל, להתגשם, להיות מיושם, להתממש, לצאת מן הכוח אל הפוע 3 v. לחתוך, לפרוס, לחלק, לחתוך לפרוסות, לקרוע; לבקע, לשבור, לכרות, לנסר, לקצץ;… … אוצר עברית
בקע — 1 v. להישבר, להיחתך, להיחצות, להיסדק, להיפקע, להיקרע, להתפצל; להיגזר, להיחצב; לצאת מביצ 2 v. להתפוצץ, להתפקע, להיפרץ, להיפתח, להיסדק, להיבקע, להישבר, להיקר 3 v. לפרוץ, לחדור, לפלס דרך, להגיע, לעבור; לכבוש שער, לבעוט לשער, לזכות בגול; לכבוש, ללכו… … אוצר עברית
בתק — 1 v. לקרוע, לפתוח, לפלח, לשסע, לגזור, לחתוך, לחדור אל , לנקב, לדקור, לנקר, לחצות, לסדוק, לבק 2 v. נקרע, נפתח, פולח, שוסע, נגזר, נחתך, נוקב, נוקר, נדקר, חדרו אליו, נסדק, נחצה, בוק … אוצר עברית
טירטר — v. להרעיש, להשמיע טרטור, לשקשק; להתעלל, לקרוע , להתיש; לנדנד , להציק; להריץ מפה לש … אוצר עברית
טרטר — 1 v. להרעיש, להשמיע טרטור, לשקשק; להתעלל, לקרוע , להתיש; לנדנד , להציק; להריץ מפה לש 2 v. להשמיע טרטור, להרעיש; לעבור טרטורים, להיקרע ; להיאלץ לרוץ ממקום למקו 3 v. עבר טרטורים, הותש, הולאה, נקרע , עבר התעללות, הוענש; הורץ מפה לשם, הוטרח, הוטר 4… … אוצר עברית
טרף — 1 adj. לא כשר, טמא, פסול (מזון) 2 v. לבלוע, לחסל, לקרוע לגזרים, לשסע, לרטש; לזלול; לערבב, לבחוש; לבלבל; למנוע, לשלול, לגזו 3 v. להטריף, לשגע, לגרום טירוף, לבלבל, לטמטם, לעשות למשוגע, לעשות למטורף, להוציא מהדע 4 v. להיבלע, להיקרע לגזרים; להיזלל;… … אוצר עברית
מרט — 1 v. להיתלש, להישלף, להיעקר, להיות מוסר במריטה, להימשך החוצה במריטה; להקריח, להיעשות מרו 2 v. לצחצח, ללטש, למרק, להבריק, להקנות בוהק, להקנות ברק, לנקות, להפוך לממורט; להשחיז, לחד 3 v. לתלוש, למשוך ולהסיר, למשוך ולהוציא, לשלוף, לקטוף, לקרוע, לעקור … אוצר עברית
נתק — 1 v. הופסק, נקטע, נגדע, הפריעו לרציפותו, נחתך, נקרע, נעקר ממקומו, נתלש, נקצץ; הופרד, נעשה לא מחובר, נעשה לא קשור, נשאר מנות 2 v. להינתק, להיפרד, לעזוב, להתרחק, לנתק מגע; להיחתך, להיקטע, להיפסק, להיגדע; להיעקר, להיעתק ממקומו, להיתלש, לנשול, לנשור … אוצר עברית
פרם — 1 v. לגרום לפרימה, להתיר, לפתוח תפר, לפתוח קשר, לנתק חוטים, לקרוע חוטים, להחזיר למצב שלפני התפיר 2 v. לעבור פרימה, היות מותר, להיפתח (תפר, קשר) , להינתק, להיקרע, לחזור למצב שלפני התפיר … אוצר עברית
קריע — adj. שניתן לקרוע אותו, בר קריעה, גזי … אוצר עברית
